האדריכל דב הרשקוביץ נולד ברוסיה ושימש כמהנדס ראשי בעיר טגנרוג וכאדריכל פרטי.
בשנת 1923 עלה לישראל בהזמנת ראש עיריית ת”א וידידו הטוב, מאיר דיזנגוף, והתמנה זמן קצר לאחר מכן למהנדס העיר השני, עד לשנת 1925 )השנים בהן אושרה תכנית העיר של גדס(. כאדריכל העיר, הרשקוביץ תכנן את מבני הציבור שהוקמו ע”י העירייה, ביניהם מבנה בית הספר הראשון בעיר – ביה”ס אחד העם, בתי הספר נורדו וגאולה ובית החולים הדסה ברח’ בלפור, ואף תכנן את הוספת הקומה השנייה בבית דיזנגוף. לאחר תום כהונתו, הרשקוביץ נחשב לאחד האדריכלים המבוקשים בארץ בכלל ובתל אביב בפרט. הוא תכנן את האולם הפתוח של קולנוע עדן בסגנון האר-נובו והמשיך בבנייה בסגנון הבינלאומי בביתו ברח’ החשמונאים 60 , וכן בבית שנקר בביאליק 26 , ביאליק 13 ומזא”ה 18 . בסגנונו המסורתי-אקדמי ובהשקפתו כי האדריכלות הינה חלק בלתי נפרד מהאמנות, שילב הרשקוביץ בעבודותיו ידע הנדסי ואדריכלות ברוח האקדמיה של פטרבורג יחד עם גישה אמנותית. מתכנן הבניין – האדריכל דב הרשקוביץ ( 1935-1878 )

(The Architect – Dov Hershkovitz (1878-1935)
One of the most highly respected and sought-after architects of Israel’s pre-state period, Dov Hershkovitz was born in Russia and emigrated to Israel at the invitation of his friend Meir Dizengoff. He was soon appointed Tel Aviv’s city engineer, and during his career was responsible for designing many of the municipality’s public buildings, including the city’s first ever school. Hershkovitz favored the Art Nouveau and International (Bauhaus) styles of his era, elegantly combining expert technical knowledge and the St. Petersburg academic approach with his own artistic creativity.

Comments are closed.